ממצאים אחרונים ממחקר נטל המחלות העולמי (GBD) 2021, שפורסמו ביום ו' בכתב העת The Lancet, צופים כי תוחלת החיים העולמית תגדל ב-4.9 שנים אצל גברים ו-4.2 שנים אצל נשים בין 2022 ל-2050. החיים יהיו ארוכים יותר על פי התחזית, אך הבריאות בשנים האחרונות תהיה לקויה. הפריון בעולם ממשיך להצטמצם, בחלק מהמקרים במחצית.

מחקר הנטל העולמי של מחלות, פציעות וגורמי סיכון 2021 הוא מחקר מקיף בנושא בריאות בעולם. המחקר מספק מידע עדכני על התפלגות ונטל מחלות ופציעות על פני זמן, גיל, מין, מיקום וקבוצות סוציודמוגרפיות.

על פי התחזית, שכללה נתוני בריאות ותמותה מ-204 מדינות וטריטוריות, תוחלת החיים הבריאה העולמית (HALE), שהיא מספר השנים הממוצע שאדם יכול לצפות לחיות בבריאות טובה, תגדל מ-64.8 שנים ב-2022 ל-67.4 שנים ב-2050 (עלייה של 2.6 שנים).

נתוני המחקר GBD נבחנו ומתוכם נגזרו מחקרים נוספים בנושאי בריאות ותחלואה המתפרסמים בגיליון.  מחקר נלווה אחד, המתבסס על תוצאות מחקר גורמי הסיכון GBD 2021, שפורסם גם הוא ביום ו' בכתב העת The Lancet, מצא כי המספר הכולל של השנים שאבדו עקב בריאות לקויה ומוות מוקדם (נמדד ב-DALYs) המיוחס לגורמי סיכון מטבוליים עלה ב-50% מאז שנת 2000.

ניתוח שיטתי אחר של תוצאות המחקר המתייחס לשיעורי הפריון מראה ירידות דרמטיות בשיעורי הפריון העולמיים - ירידות שישנו את דפוסי האוכלוסיה העולמיים עד שנת 2100. שיעורי הירידה בפריון בשנת 2021 מגיעים בחלק מהמקרים ליותר ממחצית, עם הטרוגניות בירידה מאז שנת 2000. רק במספר קטן של מדינות חלה עלייה קלה בפוריות. החוקרים כתבו כי שיעורי הפריון העתידיים ימשיכו לרדת ברחבי העולם ויישארו נמוכים גם במקרים של יישום מוצלח של מדיניות המקדמת ילודה. לשינויים אלה יהיו השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת עקב הזדקנות האוכלוסיות וירידה בכוח העבודה במדינות בעלות הכנסה גבוהה יותר, בשילוב עם נתח הולך וגדל של לידות חי באזורים העניים בעולם.

ניתוח שיטתי נוסף של הנתונים בוחן מגמות לסיבות מוות ותוחלת חיים בעשורים האחרונים. המאמר  מעריך את הנטל העולמי של כ-300 סיבות למוות ופגיעה בתוחלת חיים בשנים 1990-2021.

על פי הנתונים, הגורמים המובילים למקרי מוות מתוקננים לגיל בעולם היו זהים ב-2019 וב-1990. הגורמים, על פי סדר השפעתם, הם מחלת לב, שבץ מוחי, מחלת ריאות חסימתית כרונית וזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות. עם זאת, בשנת 2021, נגיף הקורונה החליף את השבץ כגורם המוות השני המתוקנן לגיל, עם 0.94 מקרי מוות לכל 100,000 נפש.

תוחלת החיים בעולם השתפרה בהתמדה בין 1990 ל-2019 ב-18 מתוך 22 הסיבות שנחקרו. חלה ירידה במקרי מוות מזיהומי מעיים, זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות, שבץ מוחי ותמותת יילודים. עם זאת, חלה ירידה של 6.1 שנים בתוחלת החיים העולמית בין 2019 ל-2021, בעיקר עקב עלייה בשיעורי התמותה מהנגיף ותמותה אחרת הקשורה למגיפה. כמו כן, מניתוח שיטתי נוסף של הנתונים עולה כי מאז 2010 צומצמו במחצית מקרי מוות מוקדם או בריאות לקויה כתוצאה מאיידס ושלשולים.

תוחלת החיים העולמית והעל-אזורית תעלה בין השנים 2022 ל-2050, אך השיפור יהיה בקצב איטי יותר מאשר בשלושת העשורים שקדמו למגיפת קורונה. על פי הממצאים, וירוס קוביד-19 היה הגורם המשמעותי ביותר בהאטה בתוחלת החיים ב-71 השנים האחרונות.

על פי התחזית, במדינות שבהן תוחלת החיים נמוכה תהיינה העליות הגדולות ביותר. הגורמים למגמה זו הם בעיקר שירותי בריאות הציבור שמנעו ושיפרו את שיעורי ההישרדות ממחלות לב וכלי דם, קורונה ומגוון מחלות מידבקות, תמותה בלידה ופרמטרים נוספים.

המחקר מצביע על כך שההשפעה הגדולה ביותר על עומס המחלות של הדור הבא תהיה מהשינוי המתמשך בנטל המחלה למחלות לא מידבקות (NCDs), כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן, מחלת ריאות חסימתית כרונית וסוכרת וחשיפה לגורמי סיכון הקשורים למחלות לא מידבקות, כמו השמנת יתר, לחץ דם גבוה, תזונה לא אופטימלית ועישון.

ההערכה היא שככל שנטל המחלה ממשיך לעבור ממחלות מידבקות, מחלות אמהות וילודים ומחלות תזונתיות, למחלות לא מידבקות, ומשנות חיים אבודות (YLLs) לשנות חיים עם מוגבלות (YLDs), יותר אנשים צפויים לחיות זמן רב יותר אך בבריאות לקויה. תוחלת החיים העולמית צפויה לעלות מ-73.6 שנים ב-2022 ל-78.1 שנים ב-2050 (עלייה של 4.5 שנים).

ד"ר כריס מאריי, יו"ר למדעי מדדי הבריאות באוניברסיטת וושינגטון ומנהל המכון למדדי בריאות והערכה (IHME), המחבר הראשי של GBD 2021, אמר כי ההזדמנות הגדולה ביותר להאיץ את ההפחתה בנטל המחלה העולמי היא באמצעות התערבויות מדיניות שמטרתן למנוע ולהפחית גורמי סיכון התנהגותיים ומטבוליים.