בשנה זו נערך כנס ההקמה אשר ריכז לראשונה את העוסקים באקמו. לראשונה בכנס זה נפגשו מנתחי לב, רופאי ט"נ מבוגרים וילדים, אנשי רפואה דחופה, מד"א, סיעוד וטכנאי לב-ריאה והחלו לדון ביחד וליצור את התשתית לשיתוף הפעולה הארצי.
עם פרוץ מגפת הקורונה שיתוף הפעולה והיכרות האנשים הפועלים בתחום, איפשר מתן מענה ארצי להתמודדות עם חולים רבים מכל קצוות הארץ. החברה הישראלית לאקמו שימשה באותם ימים כפלטפורמה חשובה ביותר הן לשיתוף ידע וניסיון, והן לוויסות בין בתי חולים מכל הארץ על מנת לאפשר לכל חולה, לזכות לתמיכת אקמו במידה ונזקק לכך. האקמו הפך להיות "ברומטר" מסוים של חומרת המגיפה.
לאור העומס והצורך, בתי חולים נוספים הצטרפו לתחום פעילות האקמו. כיום מפעילים בתי חולים רבים בארץ שירות אקמו, ומאפשרים כיסוי ארצי נרחב אשר נותן מענה לכל תושבי המדינה.
הרחבת הפעילות העלתה את הצורך בתהליכי איזון ובקרה שיוכלו לוודא כי בכל בתי החולים פועלים תחת אותם עקרונות. על כן הוקמה הוועדה לביקורת המשותפת לחברה הישראלית לאקמו ולמשרד הבריאות. בין מטרות הוועדה כלול הצורך ליצור תקן של אחידות, איכות ובטיחות בפעילות האקמו, והיא מבצעת זאת במרכזים השונים בארץ.
הכנס השני של החברה נערך ועסק רובו ככולו בניסיון המצטבר מתקופת הקורונה.
נערך הכנס השלישי של החברה שהתמקד בנושאים חדשים ופורצי דרך בתחום כגון, שימוש באקמו לצורכי החייאה, שימוש בתהליכי תרומת איברים ועוד. בכל הכנסים הללו בלטה השתתפות ענפה מכל קצוות הארץ, עם מגוון רחב מאוד של אנשי צוות מתחומים שונים אך חופפים.
החברה פועלת להמשך שיתוף הידע ובניית מאגר מידע ארצי אשר יאפשר הן תמונת מצב לאורך זמן על היקף הפעילות, וכן יאפשר מנגנוני מחקר ולמידה.
על מנת לשמר ידע ברמה הגבוהה ביותר ולהכשיר צוותים חדשים, פועלים מספר בתי ספר לאקמו בארץ אשר אושרו לפעולה על ידי משרד הבריאות ובשיתוף החברה. אלו פועלים באופן קבוע לספק ידע, מידע חדש ועדכני, וניסיון לצוותים ותיקים וחדשים.
תחום חדש יחסית אשר מתחיל לקרום עור וגידים הינו שימוש באקמו בשלבי החייאה. נושא מורכב ומסובך הדורש רמה ביצועית גבוהה ביותר. תחום זה עוד נחקר בעולם כולו, וכן על ידי אנשי קהילת האקמו בארץ.
בברכה
ד"ר דקל סתוי
יו"ר החברה הישראלית לאקמו
טיפול נמרץ והרדמה , בית החולים איכילוב.